שיר שכתבתי על עלייתי ארצה באנייה ירושלים
18 בדצמבר 1955
שְׁמוֹנָה יָמִים שָׁטָה הָאֳנִיָּה יְרוּשָׁלַיִם
לְלֹא לֵאוּת בְּיָם סוֹעֵר חָרְפִּי,
מִפְלֶצֶת מִטַּלְטֶלֶת, חוֹצָה גַּלִּים קוֹצְפִים, גּוֹעֲשִׁים,
לְהוֹבִילֵנִי לְחוֹפֵי הָאָרֶץ.
נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהַדְלִיק בָּעֶרֶב,
וְאָנוּ בְּלֵב יָם, הַרְחֵק מִכֹּל.
כֻּלָּם שָׁרוּ בְּקוֹל "מָעֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ"
בְּחֶדְוָה וְצָהֳלָה נִשְׁמְעָה הַשִּׁירָה בֵּין כָּתְלֵי הָאֳנִיָּה.
אַךְ הַמִּלִּים בְּעִבְרִית כְּלָל לֹא מוּבָנוֹת לִי עֲדַיִן.
נֵר רְבִיעִי שֶׁל חֲנֻכָּה הִדְלַקְתִּי הַרְחֵק מִבֵּיתִי.
וּבְפִי הַיַּלְדָּה שִׁיר גַּעְגּוּעַ אֶחָד,
לִבִּי שׁוֹכֵן פֹּה בַּמִּזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל.
שָׁם בְּ"תּוּנִיס הַיְּרֻקָּה"
בֵּיתִי רָחַק מְאוֹד מִמֶּנִּי, אֵינוֹ קוֹרֵא לִי עוֹד
לְחַבְּקֵנִי, לְהָאִירוֹ בִּימֵי הַחֲנֻכָּה
בִּפְתִילֵי צֶמֶר גֶּפֶן טְבוּלִים בְּשֶׁמֶן זַיִת
שֶׁהֵכִינָה אִמִּי בִּזְרִיזוּת וּבִמְיֻמָּנוּת רַבָּה.
"תוניס הירוקה" בערבית "תוניס אֶלחָאדְרָה" -
כינוי חיבה שגור בפי תושבי העיר מרובת המרחבים הירוקים.
.gif?BannerID=38 "טיפים בנושאים שונים")
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
הוספת תגובה
