הסבבים מול רצועת עזה
מאז מימוש הסכמי אוסלו נותרו בתחומי הרשות הפלסטינית כיסי התנגדות לרשות ולמדינת ישראל
ארגון החמאס וארגון הג'יהאד האיסלמי המשיכו לפעול נגד מדינת ישראל, לעיתים למרות הרשות הפלסטינית ולעיתים בעזרתה, כך הסתבר מאוחר יותר.
החמאס התחזק מאוד ברחוב בפלסטיני. בינואר 2006 נערכו בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בבחירות זכה החמאס אך הרשות הפלסטינית לא הכירה בניצחונו. בצד הישראלי חלו תמורות משמעותיות לא פחות. באוגוסט 2005 התנתקה מדינת ישראל באופן חד צדדי מרצועת עזה
התנתקות
תוכנית ההתנתקות הייתה תוכנית ישראלית לפינוי חד צדדי של כל ההתנחלויות וכוחות צה"ל מרצועת עזה, ומאזור צפון השומרון לגבולות הקו הירוק. באוגוסט וספטמבר 2005 התרחש הפינוי בפועל – צה"ל ומשטרת ישראל פינו במשך מספר ימים מתנחלים שסירבו לפנות את בתיהם מרצונם ולקבל את חבילות הפיצויים הממשלתיות. פינוי כל תושבי ישראל, הריסת מבני המגורים הישראלים ופינוי כוחות הביטחון מרצועת עזה הושלמו עד 12 בספטמבר 2005. פינוי ופירוק ארבע ההתנחלויות בצפון הגדה המערבית הושלמו עשרה ימים לאחר מכן. למעלה מ-8,000 מתנחלים מ-21 ההתנחלויות ברצועת עזה פונו והועברו לשטח ישראל. הדבר לא הביא לשקט אך אפשר לצה"ל לפעול ביתר אינטנסיביות ברצועה.
מבצע גשם ראשון – 24 ספט' 2005
מבצע גשם ראשון הוא שם קוד למכלול ההתקפות והפעולות של צה"ל ברצועת עזה, בעקבות ירי כבד של רקטות קסאם על שדרות ביום שישי ושבת, 23 בספטמבר ו־24 בספטמבר 2005. זו הייתה הפעולה הצבאית הראשונה של צה"ל ברצועה מאז היציאה מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות שהושלמה ב־12 בספטמבר 2005. המבצע החל ב־23 בספטמבר 2005 והסתיים ב־1 באוקטובר.
מבצע חץ דרומי – 31 במרס 2006
מבצע חץ דרומי היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך מה-31 במרץ ועד ה-5 באפריל 2006 כנגד ארגוני הטרור בראשם חמאס ברצועת עזה. ב-28 במרץ 2006, יום הבחירות לכנסת השבע עשרה, נורו 2 רקטות קסאם ורקטת גראד 122 מ"מ לאשקלון, זה היה הירי הראשון של רקטה תקנית מרצועת עזה. הג'יהאד האיסלאמי נטל אחריות. בעקבות ירי זה ומספר מטחים של רקטות קסאם, פתח צה"ל במבצע "חץ דרומי". בבוקר המבצע לראשונה צה"ל תקף באמצעות ספינות של חיל הים ומטוסי חיל חיל האוויר. במבצע כולו נורו 350 פגזים על אתרי שיגור ברצועת עזה, בעיקר בצפונה, באזורים מהם שיגרו רקטות קסאם לשדרות, יישובי חוף אשקלון ואשקלון. ביום השני למבצע, ב-1 באפריל המשיך הירי מהרצועה לשדרות וזיקים. בתגובה צה"ל הפציץ אתר שיגור בדהנייה וחיסל 7 מחבלי חמאס. ביום השישי למבצע, ב-5 באפריל חיל האוויר הפציץ מנחת מסוקים ישן בצפון רצועת עזה ממנה ירו רקטות קסאם לשדרות אשקלון והסביבה.
חטיפת גלעד שליט
בבוקר יום ראשון, 25 ביוני 2006, סמוך לשעה 05:00 בבוקר החל הירי פצצות מרגמה בגזרת מעבר כרם שלום. מעט קודם לירי חדרה חוליה שמנתה שבעה מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה. לאחר החדירה התפצלה החוליה לשלוש חוליות משנה: חוליה אחת תקפה נגמ"ש ריק שהוצב להטעיה, חוליה שנייה תקפה עמדת תצפית של גדוד הסיור המדברי וחוליה שלישית תקפה טנק שהוצב לשמירה ולתצפית על יד גדר המערכת. שניים מאנשי צוות הטנק נהרגו, הטען נפצע והתותחן, גלעד שליט – נחטף והחזק בשבי למעלה מחמש שנים. מבצע פרי סחוט – 17 אוק' 2006 ב-17 באוקטובר פתח צה"ל במבצע במסגרתו פעלו כוחות הנדסה, גבעתי, גדוד הסיור הבדואי ושריון, כ-4 ק"מ בעומק רצועת עזה, באזור ציר פילדלפי. מטרת המבצע היא לחשוף ולהרוס מנהרות הברחת נשק. המבצע הסתיים ב-24 באוקטובר. ב-17 באוקטובר חשף כוח צה"ל 2 מנהרות להברחת נשק (מתוך 15 שנחשפו בחודשיים שקדמו למבצע. באותו יום נהרגו ביהודה ושומרון 3 מחבלים ו-2 מפרי סדר שיידו אבנים אל עבר כוח צה"ל . ב-18 באוקטובר הרג כוח של גדוד הסיור הבדואי 4 מחבלי חמאס ליד ציר פילדלפי, בהם בכיר שהיה מעורב בחטיפת גלעד שליט. ב-18 באוקטובר חשפו כוחות צה"ל עוד 5 מנהרות הברחת נשק. ב-19 באוקטובר חשפו כוחות צה"ל עוד 5 מנהרות. ב-24 באוקטובר יצאו כוחות צה"ל מציר פילדלפי אחרי שחשפו והשמידו 15 מנהרות.
מבצע גשמי קיץ – 28 ביוני 2006
מבצע גשמי קיץ היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל בשטחי רצועת עזה, החל ב־28 ביוני 2006 והסתיים ב-26 בנובמבר 2006. זו הייתה הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות כשנה קודם לכן. במבצע נהרגו 2 אזרחים ושלושה חיילים. המבצע בא כתגובה מצד מדינת ישראל על הריגת שני חיילים וחטיפתו של רב"ט גלעד שליט ועל ירי רקטות קסאם מצד ארגונים פלסטיניים לכיוון ישראל.
מבצע ענני סתיו – 1 נוב' 2006
ב-1 בנובמבר פתח צה"ל במבצע ענני סתיו בצפון הרצועה כדי למנוע ירי רקטות קסאם. בחילופי האש נהרגו 9 מחבלים ונפצעו עשרות, וכן נהרג חייל צה"ל. בסדרת תקריות לאורך המבצע נהרגו כ-50 מחבלים.
ב- 10 ביוני 2007 , לאחר ההפסד של ארגון הפת"ח בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-2006 , הצליחו מחבלי החמאס להשתלט בכוח על רצועת עזה ולהדיח מהשלטון בעזה את בכירי הפת"ח.
הקרב הביא לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, ולחלוקה בפועל של השטחים הפלסטיניים לשתי ישויות – שטחים ביהודה ושומרון באחריות הרשות הפלסטינית ורצועת עזה באחריות ארגון הטרור חמאס.
בעקבות ההשתלטות הצליח החמאס להשתלט על מצבור של אלפי רובי סער ועשרות כלי רכב קרביים שסופקו לרשות הפלסטינית על ידי ארצות הברית, מצרים וירדן.
מבצע ריח אורנים – 14 אוג' 2007
היה זה המבצע הקרקעי הנרחב ביותר ברצועה מאז מבצע גשמי קיץ ולראשונה נרשם בו עימות עם הצבא העממי של חמאס, ה"מורביתון", שפעיליו מאומנים ע"י איראן.
בצה"ל הבחינו שהחמאס פעל כצבא מאורגן וניכר שיפור באיכות החמושים.
מבצע חורף חם
ב-27 בפברואר 2008 ביצע צה"ל סיכול ממוקד לפעולת טרור צפויה – רכב מסחרי ובו 5 פעילי חמאס שחזרו מאימוני טרור באיראן הותקף והושמד.
בתגובה ירה החמאס למעלה מ-42 רקטות קסאם וגראד אל עבר שדרות ואשקלון. אזרח ישראלי נהרג.
בעקבות המטח, נכנסו ב-29 בפברואר כוחות גדולים של צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה. ליד השכונות שג'אעייה וג'באליה, התנהלו חילופי אש עם מחבלים. במקביל תקף חיל האוויר הישראלי יעדי חמאס ברצועת עזה.
תהדיא (רגיעה)
ב- 19 ביוני 2008 אחרי מבצע 'חורף חם', הוסכם, בתיווך מצריים, על רגיעה (תהדיאה) בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה.
במהלך תקופת הרגיעה נמשך בכל זאת ירי רקטות ופצמ"רים אל עבר ישראל מחד, והמעברים מרצועת עזה נותרו ברובם סגורים מנגד. ובכל זאת, הסתמנה בחודשי הרגיעה ירידה של כ-95% בכמות ההתקפות ובירי מרצועת עזה.
התהדיא נשברה ב-5 בנובמבר 2008 במבצע אתגר כפול שבו גדוד הסיור של הצנחנים, השמיד בית ממולכד ומנהרה שחפר חמאס שלוש מאות מטרים מעבר לגדר הגבול עם רצועת עזה.
החמאס הגיב בירי פצמ"רים ורקטות קסאם על עוטף עזה ובירי רקטות על אשקלון. הירי נמשך לכל אורך חודש נובמבר 2008.
מטרתו הייתה "לפגוע בממשלת חמאס ולגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה.
למבצע הוגדרו שלושה יעדים: הראשון – ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני – למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי – להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט.
ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה.
ב 4 לנובמבר 2009 עצר חיל הים את האנייהFRANCOP האנייה שנשאה את דגל אנטיגואה והייתה בבעלות חברה אזרחית גרמנית נתפסה כ-100 מייל מחופי ישראל. הספינה זוהתה ותושאלה ע"י ספינת הטילים אח"י אילת . במהלך התשאול התעורר חשד ורב החובל התבקש לאשר עליית צוות בדיקה לאנייה. כוח של שייטת 13 עלה על האנייה וגילה בה מכולות שהגיעו מאיראן ומיועדות לסוריה. לאחר סריקה במכולות נתגלה הנשק שהוסתר מאחורי שקי סחורה תמימה. הלוחמים שפשטו על הספינה הוציאו את השקים מחוץ למכולות וחשפו אלפי רקטות,פגזים ונשק קל. הספינה הועברה לנמל אשדוד ושם החלו לסרוק את 300 המכולות שהיו באנייה. בסריקה התגלו כמויות גדולות של אמצעי לחימה: · 2,700 רקטות בקטרים 107 ו 122 מ"מ , · 8800 פצמ"רים בקטרים 60, 81 ו-120 מ"מ, · 20,000 רימונים , · 566,000 כדורים לרובי קלאצ'ניקוב .
מבצע רוחות שמים 7 השתלטות על האונייה מאווי מרמרה) – מאי 2010
המשט לעזה הידוע כ"משט המרמרה" היה משט אוניות שיצא מטורקיה במאי 2010 לכיוון רצועת עזה. על פי הצהרת משתתפיו, מטרתם הייתה: להעביר ציוד הומניטרי לתושבי עזה שהייתה בסגר מאז השתלטות החמאס על הרצועה, ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. עמדת ישראל הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט הייתה התגרות שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור החמאס. במשט השתתפו שש אוניות שיצאו מנמלי טורקיה ועליהן מאות נוסעים פרו-פלסטינים, חברי ארגונים אסלאמיים, כגון IHH (שהיה ממארגני המשט), פוליטיקאים, עיתונאים וגם 40 שכירי חרב שהצטרפו במטרה ליצור עימות אלים. ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות בנמל עזה, ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה. משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה. בלילה שבין 30 ל-31 במאי 2010, עם התקדמות המשט אל עבר נמל עזה, בעודו במים בין-לאומיים כ-100 מיל צפון מערבית לעזה, הוציא צה"ל לפועל את "מבצע רוחות שמיים 7" להשתלטות על האוניות. ספינות חיל הים התקרבו אל אוניות המשט ופקדו עליהן לעצור. האוניות סירבו ולוחמי שייטת 13 החלו בהשתלטות. בחמש מהאוניות נתקלה ההשתלטות בהתנגדות פסיבית, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התרחש עימות אלים. הלוחמים ירדו אל האונייה בחבל המשתלשל ממסוק, זה אחר זה, וכל לוחם שירד מצא עצמו מול נוסעים אלימים שהחלו להכותו במוטות ברזל, בשרשרות ובסכינים. אחד הלוחמים הושלך מהסיפון, חלק מהלוחמים נפרק מנשקו ונחטף ע"י הנוסעים לבטן האונייה. מקצת הנוסעים הפעילו גם נשק חם. בשלב זה קיבלו הלוחמים אישור לפתוח באש חיה. העימות נמשך מספר שעות והסתיים לבסוף בהשתלטות לוחמי צה"ל על האונייה ומעצר הנוסעים. בעימות נהרגו 10 מנוסעי האונייה וכ-30 נפצעו. מקרב חיילי צה"ל היו 10 פצועים, שניים מהם במצב קשה. שמונה מבין עשרת ההרוגים זוהו עם ארגון ה-IHH או עם ארגונים איסלאמיים טורקים. לא נמצאו פעילי ארגוני זכויות אדם בין ההרוגים. בשל הפעולה ותוצאותיה החלה סערה תקשורתית בישראל ובעולם, שהעלתה לדיון את הסגר על עזה ופעולות ישראל. בזירה הדיפלומטית ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות וכן במועצת הביטחון של האו"ם, ושגריריה זומנו לשיחות או גורשו. בייחוד הורעו היחסים בין ישראל לטורקיה, שרוב נוסעי המשט היו אזרחיה. בעקבות האירוע הוקמו מספר ועדות חקירה ישראליות ובין-לאומיות. ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט, שבין חבריה היו שני משקיפים זרים, קבעה שבעת ההשתלטות על "מרמרה" פעלו חיילי שייטת 13 באופן סביר, שישראל פעלה בהתאם לחוק הבין-לאומי, שפעילי IHH הם שאשמים באלימות הקשה, ושהטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם לדין הבין-לאומי ולהנחיות אמנת סן רמו הנוגעות להטלת מצור ימי. בתחילת שנת 2013, בסיועו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, התנצלה ישראל בפני טורקיה והבהירה שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, והביעה צער על פגיעה ואובדן חיי אדם. ביוני 2016 הכריזו ישראל וטורקיה על הסכם פיוס ביניהן, שבמסגרתו תשלם ישראל פיצוי של כ-20 מיליון דולר לנוסעי המרמרה.
אניית המכולות "ויקטוריה" (Victoria) הייתה שייכת לחברה גרמנית. בתחילת מרס 2011 הוטענה האנייה בנמל לטקיה שבסוריה במספר מכולות, משם יצאה לנמל מרסין שבטורקיה, טענה מספר מכולות נוסף והמשיכה לכיוון מצריים. המכולות בהן הוטענה האנייה הכילו לכאורה מטען תמים, כך נכתב בשטר המטען וכך האמין צוות האנייה. בפועל הצליחו המחבלים להסתיר במטען כ- 50 טון אמל"ח. עובדה זו נודעה למודיעין הישראלי וכך, בבוקר ה- 15 במרס השתלטו לוחמי שייטת 13 על האונייה במרחק של כ-200 מיילים ימיים מערבית לחופי ישראל. איש מצוות האנייה לא גילה התנגדות, לאחר ההשתלטות הובלה האנייה לנמל אשדוד ובחיפוש התגלה האמל"ח מפוזר ב-4 מכולות. היו אלה אמצעי לחימה אירניים שנועדו לשימוש החמאס ברצועת עזה.
המבצע החל עם חיסולו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש.
המבצע לא כלל כניסה קרקעית לרצועה והתנהל בעיקרו על ידי חיל האוויר ובאופן מצומצם ע"י חיל הים, חיל התותחנים ויחידות נוספות. במהלך המבצע נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.
ספינות חיל הים נערכו אל מול חופי הרצועה לאורך כל ימי הלחימה. בין היתר תקפו מהים מחנות של חמאס ותשתיות. פעיל הג'יהאד העולמי, אחמד נאחל, חוסל באמצעות טיל מונחה ששוגר מהים. בלחימה לקחו חלק שייטת ספינות הטילים, פלגה 916 וכוחות של שייטת 13. המבצע הצליח לחזק, באופן זמני, את כוח ההרתעה של ישראל מול שלטון החמאס ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע הייתה ירידה משמעותית בירי הרקטות מרצועת עזה.
ירי זה היה בהמשכה של הידרדרות שהחלה עם חטיפת שלושה נערים והריגתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות של חיל האוויר והפגזות של חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם כינון הפסקת האש. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן יורטו 735 רקטות על ידי מערכת כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה האירוע הקטלני ביותר ברצועה מאז יום היווסדה. 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, כ 1200 פעילי טרור. מעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. חיל הים לקח חלק פעיל במבצע והשתתף בפעילות ההתקפית. שייטת 13 פשטה מן הים, ספינות הבט"ש וספינות הטילים ביצעו ירי נקודתי ושיגרו טילים מסוגים שונים אל יעדי האויב. מערך הגנת החוף רשם לזכותו הצלחה מרשימה בגילוי כוח מחבלים שניסה לחדור לאזור זיקים בדרך הים. המחבלים התגלו וכלי בט"ש וגורמים חבירים אחרים שהוזנקו והוכוונו ע"י בקריות השליטה הצליחו להשמיד את המחבלים ולסכל את הפיגוע שתכננו. לפלגה 916 הוענק צל"ש יחידתי בעקבות המבצע .
.
ב-5 במרס 2014 השתלט חיל הים על אניית הנשק 'קלוס סי' שניסתה להבריח אמל"ח ורקטות ארוכות טווח לרצועת עזה. במבצע לקחו חלק שייטת 13, שייטת הסטי"לים של חיל הים וכוחות סיוע נוספים. האנייה הועמסה בנמל בנדר עבאס שבאיראן. בנמל אום אלקצר שבעיראק העמיסה מספר נוסף של מכולות. ב 25 בפברואר יצאה האנייה, תחת דגל פנמה, לכיוון פורט סודאן, שם הייתה אמורה לפרוק את מטענה ומשם תכננו המחבלים לשנעו בדרך היבשה לסיני ובהמשך לרצועת עזה. בבוקר 5 במרס 2014 השתלטו לוחמי שייטת 13, על האונייה, דרומית מזרחית לפורט סודן. אנשי הצוות לא גילו התנגדות. המטען הכיל בין היתר רקטות קרקע-קרקע M-302 סוריות ואיראניות בעלות טווח של יותר ממאה קילומטרים. על המבצע פיקד מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, מעמדת החפ"ק באח"י חנית. במבצע השתתפה גם אח"י חץ, ספינת טילים מדגם נירית. ב-8 במרץ 2014, אחר הצהריים, הגיעו שני הסט"ילים ואוניית הנשק לנמל אילת. בספינה נתפסו 40 רקטות M-302, 181 פצצות מרגמה 120 מ"מ ובנוסף תחמושת נק"ל.
ב־30 במרץ 2018 החלה סדרת עימותים, שכללו הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. בהפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה" קראו המפגינים להתיר לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם לשוב לשטח ישראל. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. האירועים כללו גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ואלפי דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו. צה"ל הגיב בירי טנקים לעבר עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות של מטוסים ומסוקים. בנוסף לעימותים פרצו מפעם לפעם הסלמות קצרות, שהתבטאו בירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל, בתגובה תקף חיל האוויר מטרות שונות ברחבי רצועת עזה. מצב זה נמשך עד למבצע שומר חומות.
במאי 2018, לאור התעצמות הקומנדו הימי של חמאס, הוקם מכשול הימי בגבול רצועת עזה. המכשול מורכב משלוש שכבות – שכבה מתחת לפני הים, שכבה נוספת מאבן ושכבה שלישית של גדר תיל. בנוסף נבנתה בצמוד גדר נוספת שמקיפה את המתחם מהצד העזתי של הגבול. מלבד המכשול, נפרסה מערכת חיישנים המגלה ומתריעה מפני ניסיונות חדירה של צוללים או שחיינים מכיוון רצועת עזה. אורך המכשול הימי הוא כ-200 מטרים, רוחב הבסיס שלו הוא 50 מטרים, גובה גדר התיל מטר.
מבצע 'שומר החומות' היה מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים במהלך ריקוד הדגלים ובהמשך גם לגוש דן, השפלה, הנגב והשרון.
המבצע נמשך עד להפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-21 במאי, בשעה 02:00 בלילה, בתיווך מצרים. במהלך המבצע שיגרו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר ישראל כ-4,360 רקטות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה, 9 אזרחים ישראלים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד נהרגו מירי הפלסטינים מרצועת עזה.
צה"ל תקף למעלה מ-1,500 מטרות טרור, בהן: רבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס וג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), עשרות עד מאות בתים ומשרדים של פעילי טרור, מעל כ-100 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות, מחסני אמל"ח ומאגרי רקטות, אתרים לייצור רקטות, משגרי רקטות ובורות שיגור תת-קרקעיים, ומטרות של הכוח הימי של חמאס.
האירועים כללו גם מהומות והתפרעויות של ערביי ישראל בישובים המעורבים.
חגורה שחורה – 12 נוב' 2019
מבצע חגורה שחורה בוצע על ידי צה"ל ברצועת עזה כנגד הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני בנובמבר 2019, והוביל לסבב לחימה בעזה ובדרום ישראל, מצפון הנגב ועד גוש דן. המבצע החל עקב הרג בכיר הג'יהאד בהאא אבו אל-עטא על ידי צה"ל, וכן עקב ניסיון להרוג את בכיר הג'יהאד אכרם עג'ורי בסוריה. ארגון הג'יהאד הגיב בשיגור רקטות לעבר תל אביב וגרם לפציעת מספר אזרחים. בתגובה למתקפה זו, ישראל פתחה במתקפה אווירית וארטילריה לעבר רצועת עזה. הפסקת אש הושגה לאחר 48 שעות של לחימה, אף על פי שהיא הופרה על ידי מספר מיליציות פלסטיניות לאחר מכן שירו רקטות לשדרות, נתיבות ובאר שבע.
מבצע עלות השחר – 5 אוג' 2022
מבצע עלות השחר החל ב-5 באוגוסט 2022 ונמשך שלושה ימים, בהם חיסל צה"ל בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועה. לאורך המבצע תקף חיל האוויר הישראלי מטרות המזוהות עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, כולל מחסני אמצעי לחימה ועמדות צבאיות, מתקני שיגור רקטות ויעדים צבאיים נוספים. במהלך מבצע שיגר הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל 1,162 רקטות. גם החזית העממית לשחרור פלסטין והזרוע הצבאית שלה, גדודי אבו עלי מוסטפא, הצטרפו ללחימה. ב-7 באוגוסט 2022 נכנסה לתוקפה הפסקת אש.
מגן וחץ – 9 מאי 2023
מבצע מגן וָחץ היה מבצע של צה"ל נגד ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. המבצע החל ב-9 במאי 2023 ונמשך 4 ימים. במהלך המבצע הרג צה"ל שישה מבכירי הג'יהאד האסלאמי ולמעלה מ-19 מחבלים נוספים. הותקפו מאות מטרות, בהן מאגרי רקטות וטילים, משגרי רקטות, מרגמות, מפקדות, מעבדות נפץ ואתרים לייצור אמל"ח. הג'יהאד האסלאמי שיגר לעבר ישראל למעלה מ-1,400 רקטות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה.
ארגון החמאס לא התערב כלל באירוע. יש אומרים שהוא שמר את כוחותיו לאירוע גדול יותר (בדיעבד – מלחמת 'חרבות ברזל').
).